ברוס נ' חברת חשמל לישראל בע"מ

פסק - דין

בפני תביעה לפיצוי בסכום של 12,529 ₪.

התובעת טוענת כי הנתבעת גבתה ממנה סכומים מעבר למקובל בגין הגדלת מערכות חשמל שהיא ביצעה בבית המגורים שלה בשנת 2000 ובעסק החקלאי בשנת 2005.

לטענת התובעת, הסכומים שנגבו ממנה שונים מהסכומים המקובלים ומכאן תביעתה להחזר ההפרשים.

לגבי המגורים: עד סוף 2004 התובעת שילמה לנתבעת 13,048.64 ₪.

החיבור הסופי נעשה רק במרץ 2005.

לטענת התובעת מדובר בבית מגורים שקיים עוד מתקופת קום המדינה אשר חובר בחיבור קבע טרם השיפוצים שבוצעו על ידה ב-2004 ולא הוקם מבנה חדש ולכן הסכום שנדרש ממנה הוא מעבר לסכום המקובל.

על מנת לתמוך בטענה זו התובעת פנתה מספר פעמים בע"פ למשרדי הנתבעת על מנת לקבל הערכות לגבי הוצאות הכרוכות בהגדלת צריכת החשמל. למעשה גם היא מודה כי לא קיבלה תשובות ברורות אלא רק הערכות. לכן התביעה להחזר כסף מבוססת אך ורק על מידע שקיבלה בע"פ ואין לכך כל תמיכה בכתב.

לגבי המשק החקלאי: ההזמנה בוצעה ב-2004 והתובעת שילמה 5,017.90 ₪.

לטענת התובעת טרם הותקנה כל מערכת חשמל פנימית.

למעשה התובעת ביטלה הזמנה זו במכתב לנתבעת ביום 10.01.10.

בכל הנוגע לסכומים עבור החיבור לבית עמדת הנתבעת פשוטה היא: הזמנה מיום 15.05.00 בוצעה באופן מלא ובמידה והתעכב, העיכוב נבע ממעשים או מחדלים של התובעת מכיוון שלא סיימה עבודות שיפוץ הבית ולכן לא הזמינה ביקורת של ההליך כמקובל.

כמו כן, טוענת הנתבעת כי היו מספר שינויים בבקשת התובעת דבר שעיכב וגם ייקר את ההליך. בין היתר לפי בקשת התובעת מיום 12.12.04 פוצלה ההזמנה הראשונה לשתי הזמנות נפרדות ונוספה הזמנה נוספת מס' 42566133.

באשר לטענה לגבי המשק החקלאי: נכון הדבר כי התובעת הזמינה את ההגדלה בשנת 2005 ושילמה על חשבון. אכן בוצעו עבודת החיבור והעבודה אכן לא הושלמה והתובעת ביטלה את ההזמנה 5 שנים אחרי החיבור. לכן אין מקום להחזיר לה את הכספים שהיא שילמה על החשבון.

ביטול ההזמנה לחיבור, לאחר ביצוע התשלום הקבוע בחוק, יחוייב הצרכן בעלויות הביצוע בגין העבודות שבוצעו בטרם לביטול. מכאן שאין כל מקום להחזיר לתובעת את הכסף.

לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו החלטתי לדחות התביעה ולהלן נימוקיי לכך:

א.מקובלת עלי עמדת הנתבעת שהסכומים שנגבו מהתובעת היו הסכומים הרלוונטים באותם מועדים שהעבודה בוצעה. כמו כן, מקובלת עלי עמדת הנתבעת כי יש שוני מכל חיבור וחיבור ולכן התשלום עבור ההליך מתבצע עם קידום ההליך ולפעמים משתנה במהלך ההליך. אין בפני ראייה שנגבו מהתובעת סכומים מעבר למקובל. חובת הראייה על התובעת להניח את דעת ביהמ"ש לא רק שנלקחו ממנה כספים מעבר למקובל אלא מהם הסכומים המדוייקים שנלקחו.

בהקשר זה התובעת מסתמכת אך ורק על אינפורמציה אותה קיבלה בע"פ בפניות שונות למשרדים שונים של הנתבעת. אין די בכך להוכיח את תביעתה.

ב.בכל הנוגע להזמנה השנייה: לא מצאתי פגם בעמדת הנתבעת כי במקרה של ביטול ההזמנה על-פי חוק על הצרכן לשלם את המחיר בגין העבודות שבוצעו.

יש מחלוקת תהומית בין בעלי הדין לגבי העבודות שבוצעו אך התובעת גם בנקודה זו לא הוכיחה את טענתה.